רוצה לצאת איתי למחקר?
מחקר טוב מתחיל בכאב בטן.
אני לא זוכרת בדיוק באיזה גיל התחלתי להאמין שלעולם לא אהיה טובה מספיק.
אני לא יודעת מתי בדיוק נכנסתי למרוץ,
ואיך נראה קו הזינוק,
אבל ממנו והלאה –
התחלתי לראות כל מי ומה שסביבי
ככלי להתקדמות בקריירה.
ראיתי את עצמי כאמצעי להגשמה,
כואבת, סוחבת, חסרת נשימה בדרכי להוכיח –
מה?
עד היום אני לא בטוחה.
מה שאני כן יודעת זה שרבים ורבות מרגישים ממש כמוני.
האם אפשר לצאת מהמרוץ להגשמה עצמית?
דרך מחקר אקדמי ואישי אני מנסה להבין את מקורות החולי החברתיים בתרבות המודרנית ואת האופנים שבהם ניתן – אולי – להירפא מהם.
