לכל תחום יש את הז׳רגון שלו. זה תמיד מעצבן ותמיד בעייתי כי זה אומר שפחות אנשים מרגישים בנוח להיות חלק מהשיח. ברור לי שאם אזרוק לאוויר משפט כמו: ״הבעיה היא שעם ההתחממות יותר מתאן נפלט מהמתמנות״ – יהיו מי שיבהו בי כאילו הרגע נפלתי מהריח. אחת המטרות שלי במגזין הזה היא להנגיש את נושא משבר האקלים לקהל הרחב בצורה נעימה וקלילה. כך נולד הרעיון ליצור את המילון הסביבתי – אקולוגי! אני אמשיך לעדכן אותו בכל כמה זמן ואתן/ו מוזמנים/ות להציע לי עוד מילים והגדרות בתגובות או בפרטי דרך הרשתות החברתיות.
מושגים סביבתיים בעברית:
אופנה איטית (אופנה בת קיימא) – בגדים ואביזרים אופנתיים שטביעת הרגל האקולוגית שלהם פחותה ואשר מיוצרים ונמכרים בצורה מתחשבת בסביבה. זאת בניגוד לרשתות אופנה מהירה אשר מפחיתות עלויות יצור והפצה גם כאשר זה כרוך בזיהום חמור. בתוך הקטגוריה של אופנה איטית נכללות חנויות יד שניה; חנויות מחדוש; מעצבים ומעצבות מקומיות ומי שמוציאים מעט קולקציות בכל שנה.
אחריות תאגידית – שם כולל למגוון תחומי אחריות המצופים מתאגידים במגזר העסקי (עסקים, חנויות, מפעלים, חברות וכו' בבעלות פרטית). אחריות תאגידית היא בראש ובראשנה הימנעות מפשיטת רגל. זוהי אחריות העסק למול בעלי העניין לרבות עובדים, בעלי מניות וצרכנים. בשנים האחרונות תחום האחריות התאגידית התרחב וכולל גם מחויבות לגיוון, זכויות אדם, אתיקה, פילנתרופיה וכן – אחריות סביבתית. במדינות מסוימות ישנם מדדים פרטיים וציבוריים למדידת אחריות תאגידית וסביבתית של עסקים (דוגמאת ESG).
אנרגיה גרעינית – אנרגיה הטמונה בגרעין האטום ואותה ניתן לרתום להפקת חשמל ולצרכים שונים של האדם. אנרגיה גרעינית נחשבת לאנרגיה מתחדשת אך בשל פוטנציאל העוצמה שלה קיים היום ויכוח האם נכון לאדם לעשות בה שימוש או לא.
אנרגיה ירוקה (אנרגיה מתחדשת) – אנרגיה שמופקת ממקורות מתחדשים כמו רוח ושמש. זאת בניגוד לאנרגיה שמופקת מדלק מאובנים כמו נפט, הלו הוא משאב טבע מתכלה. אנרגיה מתחדשת מתייחסת למשל להפקת חשמל בעזרת פאנלים סולאריים וטורבינות רוח.
אנתרופוסין (אנתרופוקן) – בשנת 2000 הכימאי זוכה פרס נובל פול קרוצן הציע שאנו נכנסים לעידן גיאולוגי חדש אותו הוא כינה: האנתרופוקן. העידן החדש, והלא רשמי – מתייחס להשפעתו המשמעותית של האדם על כדור הארץ במאתיים השנים האחרונות.
אפס פסולת (זירו-וייסט) – תנועת זירו וייסט קוראת לאנשים להפחית את כמות הזבל שהם מייצרים. הרעיון הוא לחקות את הטבע ולחיות בצורה מעגלית יותר. למשל – להשתמש במוצרים רב פעמיים, לעשות קומפוסט ושימוש חוזר במוצרים שונים.
ביו-דינמי – הוא שיטת העבודה החקלאית המזוהה עם התנועה האנתרופוסופית. זה כולל הכנת פרפרטים (תכשירים מיוחדים) הומאופטיים לשיקום הצמחים והאדמה ובכלל תפיסה מלאכת החקלאות ככזאת המשרתת את האדם מחד ומשבחת את האדמה מאידך.
בירוא יערות – כריתת יערות לצרכי האדם כמו חקלאות וגידול בקר. באנגלית: deforestation. במקומות מסוימות בעולם מתבצע בירוא יערות לא מפוקח ולא אחראי אשר לא מאפשר להם להשתקם.
בר קיימא – שהוא מקיים, מחזיק מעמד ביציבות לאורך זמן.
בשר מתורבת – בשר, חלב ושאר מוצרים מהחי אשר לא נלקחו מבעלי חיים אלא יוצרו במעבדה במגוון דרכים; דרך תרבית שכן נלקחה במקור מבעל החיים או בצורה סינטטית לגמרי. תעשיה זו נקראת גם פוד-טק (foodtech).
גזי חממה – גזי חממה הם גזים שנמצאים באטמוספירה כמו מתאן, פחמן דו חמצני ואוזון. תפקידם לקלוט אנרגיית חום שנפלטת מכדור הארץ ולהחזיר אותה אליו כדי לשמור על הטמפרטורה היציבה שבו. זה נקרא אפקט החממה. ב200 השנים האחרונות בני האדם פולטים כמויות גדולות של גזי חממה לאטמוספירה ובכך מסכנים את כדור הארץ ואת עצמם בהתחממות יתר.
גרין-ווש (גרינווש, טיוח ירוק, ירקקת) – הצגה של תכונה טובה אחת במוצר במטרה להציג את המוצר כולו כטוב, מוסרי ואקולוגי. מוצר גרינווש מייצר אשליה של מוצר אקולוגי אבל לרוב השפעתו הרחבה על הסביבה בכלל לא נבדקה. במקרה הטוב הוא נותן מענה לבעיה אחת ספציפית, במקרה הרע זו פשוט אחיזת עיניים. בדרך כלל מוצרים כאלה יהיו באריזות ירוקות או חומות ומטרתם שיווקית ולא סביבתית.
דלק מאובנים – חומרי דלק שנוצרים במהלך התאבנות של יצורים חיים. למשל – נפט, פחם וגז. במהלך שריפה של דלק מאובנים, למשל לשם הפקת חשמל – משתחררות לאוויר כמויות גדולות של גזי חממה וחומרים מזהמים כמו פיח.
הולוסין (הולוקן) – עידן בלוח הזמנים הגיאולוגי שמתייחס לאלפי השנים האחרונות בהן מתודעת ההיסטוריה האנושית. מכונה גם – עידן היציבות משום שלראשונה בתולדות כדור הארץ (ככל שידוע לנו) הוא מאופיין ביציבות אקלימית ואקולוגית יחסית. יש הטוענים שעידן ההולוסין נגמר ובמקומו התחיל האנתרופוסין (אנתרופוקן) – עידן השפעת האדם.
השקעות ירוקות – השקעות הון בחברות עם אחריות סביבתית (ראו ESG).
זיהום אוויר – שם כולל למגוון חלקיקים כימיים וביולוגים שמתווספים לאוויר ואינם נמצאים בהרכבו המקורי בדרך כלל. נשימת אוויר מזוהם עלולה להיות מסוכנת לאדם בכמויות גדולות. מעל 7 מליון איש מתים בכל שנה מזיהום אוויר ברחבי העולם. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת כך עולה גם זיהום האוויר. כיום אלפי טונות של חומרים מזהמים נפלטים מכלי רכב, מפעלים, תחנות כוח ועוד.
חיים מקיימים (גישה שאני מפתחת ועליה אפשר ללמוד יותר בקהילת הפייסבוק – חיים מקיימים) – הם חיים שבהם יכולתנו לראות יותר נפשות במרחב (לעומת משאבים) מתרחבת. זוהי גישה תודעתית שיכולה לסייע לנו לשקם מערכות יחסים בחיינו, לרבות מערכת היחסים שלנו עם עצמנו, עם אנשים אחרים, עם בעלי חיים ועם הטבע.
טביעת רגל אקולוגית – ב1990 האקולוגים וויליאם ריס ומתיאס ווקרניגל יצרו את מודל "טביעת הרגל האקולוגית", שמאפשר לחשב בקירוב כמה שירותי מערכת האנושות צורכת, לעומת קצב ההתחדשות או ההיעלמות של אותם משאבים, בהווה ובעתיד. למשל – כמה שטח נדרש כדי לגדל את האוכל של אדם ממוצע, ביחס לכמות השטח הפנוי שעוד נשארה על פני כדור הארץ, וביחס לקצב הילודה והתמותה.
מיקרו-פלסטיק – פלסטיק הוא חומר מלאכותי שמורכב משרשראות ארוכות של פולימרים. כמעט ואין יצורים שמסוגלים לפרק אותו ולכן נהוג לומר שהוא איננו מתכלה או מתכלה מאוד לאט. עם הזמן הוא מתפרק לחתיכות קטנות מאוד שלא ניתן לראות בעין אנושית והן נקראות מיקרו-פלסטיק. שאריות של מיקרו-פלסטיק נמצאו בים, בגופם של בעלי חיים שונים, בדם אנושי ואפילו בחלב אם.
משאבי טבע – בטבע יש משאבים מתחדשים ומשאבים מתכלים. משאב מתחדש הוא למשל צמחיה או מים – אנחנו יכולים לקחת חלק מהצמח אבל בסופו של דבר הוא ישתקם ויצמיח שורשים ועלים חדשים. משאבים מתכלים הם כאלה שלא יכולים להתחדש, כמו נפט או גז. אחרי שנסיים אותם – אין מאיפה להביא עוד. (ראו גם – שירותי מערכת).
משבר האקלים – מגוון אירועים, סיבות וגורמים שמעלים אפשרות סבירה לכך שכדור הארץ יאבד את יציבותו האקולוגית והאקלימית בעשרות השנים הקרובות. להרחבה על – "מה זה משבר האקלים?" לחצו כאן.
פרמאקלצ׳ר (חקלאות מחדשת, חקלאות בת קיימא, חקלאות אורגנית) – גישת חקלאות ותכנון הנשענת על פילוסופיה לפיה בני האדם מחויבים לסייע בשיקום המערכות האקולוגיות בהן הם משתמשים. חקלאות בת קיימא נשענת בדרך כלל על שלושה עקרונות: 1. גידול כמה שיותר צמחים לשימוש האדם על תא שטח. 2. טיפול באדמה בצורה אחראית ומשקמת. 3. תמיכה ושיפור של המערכת האקולוגית כך שתוכל להמשיך להתחדש ולפרוח בטווח הארוך.
קיימות – יש מגוון הגדרות למילה קיימות. מה שמשותף לכולן הוא מחוייבות לצמיחה ויציבות בצורה שמצמצמת פגיעה באדם, בבעלי חיים ובטבע. בצורה אחראית ובת קיימא, כזו שתוכל לשמר מערכות אקולוגית וחברתיות לטווח הרחוק "תהליך שינוי ופיתוח עקבי…המתחשב בצרכי ההווה והעתיד" (דו"ח ברונטלנד, 1987, האומות המאוחדות). אפשרות נוספת לפרש את המילה קיימות, בניגוד למקבילה שלה באנגלית (sustainability) היא פשוטה כמשמעה – מה שקיים; מה שנמצא; מה שיש.
שירותי מערכת – השם המדעי ל"משאבי טבע". אלו הם שירותים שונים שבהם בני האדם ובעלי החיים משתמשים באדיבות הטבע (ראו גם – משאבי טבע).
והנה עוד כמה מושגים סביבתיים באנגלית:
Ipcc – גוף בינלאומי שהוקם בתוך האו"מ ועוקב אחר שינוי האקלים, הגורמים ותוצאותיהם בשנים האחרונות. ראשי התיבות הן intergovernmental Panel on Climate Change. הפאנל מוציא דוחות מדעיים עם המלצות לממשלות וגופים אילו פעולות עליהם לנקוט כדי למנוע את משבר האקלים.
Cop – ועידת האו"מ לשינוי אקלים. ועידה המתקיימת כמעט בכל שנה במדינה אחרת.
SDG’s – מטרות הפיתוח של האו"מ (Sustainable Development Goals) הן 17 מטרות שמדינות העולם החברות באו"מ מנסות להשיג בעבודה משותפת עד שנת 2030. הן כוללות מטרות חברתיות כמו סיום הרעב ושוויון בחינוך וגם מטרות סביבתיות כמו שמירה על מקורות מים ועל בעלי החיים.
ESG – השקעות כלכליות בעיקר של גופים עסקיים אשר מחויבים לנושאים חברתיים וסביבתיים. ראשי התיבות הן Environmental, Social, and Governance. כיום חתומות אלפי חברות וארגונים ברחבי העולם על יוזמות שונות של השקעות ירוקות וחברתיות בשיתוף גופי ענק כמו האו"ם. בארץ פועל ארגון בנושא זה בשם – כסף נקי.
כל ההגדרות כאן הן פרי הבנתי ומחקרי ארוך השנים כפעילה סביבתית ועיתונאית סביבתית. אם מצאתן טעות כלשהי, אתקן בשמחה. מוזמנות לכתוב לי גם את דעתכן כאן בתגובות, בעמוד – בואי נדבר, וגם בערוץ היוטיוב שלי, בקהילת הפייסבוק – חיים מקיימים ובאינסטגרם.
לחיים מקיימים,
רותם.
תגובה אחת
Where there is a will, there is a way.