קיימות בוינה | סיפור דרך לטיול קצר

טיולים עבורי הם עוד דרך לחקור את עולם הקיימות. ההליכה במחוזות לא מוכרים מעודדת שאילת שאלות, מקוריות ויצירתיות וגם מאפשרת ללמוד מאנשי המקום כיצד הם יוצרים ושומרים על הסביבה. חופשה בחו״ל בין אם קצרה או ארוכה מאפשרת לנו עצירה והאטה – חלק חשוב כל כך מחיים מקיימים, שכן בזכותם אנחנו מסוגלים לשכוח ולו לרגע את האוטומט, להטעין מצברים ולהתחדש, ומה זה קיימות אם לא כל אלו?

טיילתי בוינה עם אמי האהובה בנובמבר 2021 וריכזתי עבורכם/ן כאן את כל מה שחשוב לדעת לפני שטסים לוינה לסופ״ש ארוך או טיול קצר כדי לחוות את וינה רגע לפני הכריסמס כשכולה מרושתת שווקים וקישוטים מקסימים. נדבר על מה לארוז לטיסה לוינה, איפה לאכול אוכל טבעוני בוינה, המלצות לחנויות יד שניה וחנויות מקיימות בוינה, אטרקציות מעניינות בוינה ואפילו טיול קצר ביער וינה כדי לחוות קצת את הטבע הפראי והמופלא של אוסטריה. מה שחשוב לי להביא למרחב הדיגיטלי, כמו גם לחיים – הוא השראה לטיול קצת יותר איטי ומינימליסטי עם מחשבה על הסביבה, על צמצום בזבוז, מעט קניות והרבה זרימה. ניסיון להרגע ולהתנתק באמת ולחוות את וינה תוך קשיבות, תשומת לב והתמקדות ברגע. 

חשוב לציין שוינה נחשבת לאחת הערים הירוקות בעולם. יש שם מודעות מאוד גבוהה למשבר האקלים, ניסיון לצמצם פליטות גז, להפחית שימוש בחד פעמי ולגדל כמה שיותר צמחיה ירוקה שמטהרת את האוויר. עוד סיבה לבקר שם!

תחבורה ציבורית בוינה

קודם כל – פשוט וואו! התחבורה הציבורית בוינה מדהימה! הרכבת התחתית יוצאת כל כמה דקות כמו שעון, האוטובוסים מגיעים בדיוק בזמן והניווט עם גוגל מפס קליל ומדויק להפליא.

הגעה מהשדה למלון – ביציאה מהשדה אפשר לקנות כרטיס רכבת מהשדה אל וינה + חופשי שבועי לכל האוטובוסים, הרכבת התחתית והעילית בתוך וינה. 

הכרטיס השבועי עלה בערך 17 יורו וכרטיס הרכבת עוד כמה יורואים בודדים. מהשדה עולים על רכבת לכיוון העיר ומחליפים לקו מטרו שנקרא בוינה U.

אני לא רואה צורך להזמין מונית או אובר ב30+ יורו כי הניווט ברכבות עם גוגל מפס ממש קליל. זו עוד סיבה לקחת איתכם טרולי ולא מזוודה גדולה! 

לינה בוינה:

אנחנו ישנו בהוסטל קטן וסופר מרכזי הממוקם בשדרת מריה-הילף, ונקרא פנסיון הוטל. בדרך כלל באירופה אני ממליצה לפחות לבדוק אופציה של airbnb כי לרוב מקבלים כך תמורה טובה יותר על המחיר. 

טיפ של קיימות: וינה מלאה במקומות טבעוניים וללא גלוטן והמודעות לנושא פשוט מרגשת. כל מה שצריך לעשות זה לכתוב בגוגל מפס "vegan" ולבחור מיון לפי מרחק, ותוכלו פשוט לבחור מבין עשרות אופציות טבעוניות בכל אזור.

מה לעשות בוינה?

יום ראשון בוינה:

הגענו לוינה בשעת הצהריים, ומיד אחרי ששמנו את הדברים במלון יצאנו לאכול ארוחה חמה, מנחמת, טבעונית וללא גלוטן בבית קפה קטן ומופלא בשם my secret garden, שנמצא מטרים ספורים מהמלון וחזרנו אליו למחרת פעם שניה מרוב שהיה טעים! במיוחד אני ממליצה על עוגת ה"גבינה" הטבעונית. לאחר מכן יצאנו להסתובב במורד הרחוב – מריה הילף. שם קלטתי בזווית העין ברחוב חנות וינטג' אדירה (!) בשם vintage fabric, במיקום כל כך מרכזי שהייתי בשוק! כולה מלאת סטייל עם פיסים שלא ראיתי בשום מקום אחר והכל כמובן יד שניה. אחרי שסיימתי להתלהב מזה שיש חנות יד שניה עצומה במיקום כל כך מרכזי המשכנו ברגל אל העיר העתיקה. וינה מחולקת לרובעים ורובע 1 (העיר העתיקה) נחשב לאתר מורשת של אונסקו. בצדק. יפה שם ברמות שקשה לתאר.

משם המשכנו לכיוון חנות וינטג' ויד שניה נוספת בשם burgasse24 (זו גם הכתובת של המקום) ובפנים יש גם בית קפה קטן. אווירה היפסטרית, צעירה וכיפית בטירוף. בדרך חזרה כבר נתקלנו בשווקי הכריסמס המקסימים ופשוט טיילנו בין הדוכנים עד שהתעייפנו וחזרנו לישון במלון.

יום שני בוינה:

את היום השני פתחנו בטיול בשטאדפארק – פארק קסום עם אגם קטן, ספסלים ומלא טבע. אנחנו היינו בעונת השלכת וכל הדשא היה מכוסה עלים כתומים וצהובים. אחלה מקום לעשות בו פיקניק בוקר. אנחנו דווקא החלטנו לשבת בבית קפה מסעדה חמוד בשם health kitchen, אכלתי קערת אסאי עם פירות והיה נפלא. משם אפשר להמשיך בהליכה קצרצרה אל בית האדריכל והאמן האוסטרי פרידנסרייך הונדרטוואסר. מדובר באמן חצי יהודי ששרד את השואה כשהוא מתחזה לנוער נאצי. בתום המלחמה הוא פיתח גישה אומנותית פורצת דרך ומרגשת שמתכתבת עם הטבע וגם מעודדת כל אדם להוציא את הייחודיות שבו. הוא אהב לאפשר לבניינים שתכנן להתמלא בעובש ובצמחיה וטען שזה חלק משמעותי מהבנייה. הוא גם נהג לומר שעיצוב הבית מתחיל רק כשהדייר נכנס אליו, ובעיניו זו זכות בסיסית לשנות ולעצב את המבנה בו אתה גר גם מבחוץ.

כמה מטרים מהבית המפורסם נמצא מוזאון לאמנות שגם כן עוצב על ידי הונדרטוואסר. אנחנו הסתפקנו בצילום מבחוץ ולא נכנסנו פנימה. משם אפשר להמשיך ברגל לכיוון נהר הדנובה ולטייל לאורכו.

יום שלישי בוינה:

היום השלישי שלנו בוינה היה ככל הנראה העמוס ביותר. זה היה יום שבת, שבו השוק המפורסם "נאשמרקט" שבדרך כלל מציע בעיקר פירות וירקות טריים ודוכני אוכל טורקי – עושה דיג'יגדל (איפה אתם ילדי שנות ה90?) והופך גם לשוק פשפשים עצום!

יצאנו יחסית מוקדם לפני שהשוק התמלא אנשים וטיילנו בין דוכנים עם מטבעות ופסלים ישנים, ספרים עתיקים, כלי אוכל מיוחדים ועוד ועוד… שם גם אכלנו ארוחת בוקר במאפיה קטנה בשם strock, עם הרבה אופציות טבעוניות טעימות. חשוב לציין שכל הקפה והקקאו שהם משתמשים בו הוא עם תו סחר הוגן! מי שלא מכיר/ה – תו סחר הוגן מעיד בגדול על כל שכל העובדים לאורך שרשרת הייצור קיבלו שכר הולם לעבודתם ולא עבדו בתנאים מסוכנים. הענפים הכי בעייתיים בהקשר הזה הם קקאו וקפה. נכון להיום מעל מליון ילדים מועסקים במטעים, חלקם מתחת לגיל 5 ועובדים בתת תנאים, בעיקר בדרום אמריקה ובאפריקה. יש מעט מאוד מודעות לנושא הזה בישראל ומאוד שמחתי לראות שבוינה הסמל נמצא במקומות רבים.

משם המשכנו ברגל לחנות יד שניה נוספת ונהדרת בשם HUMANA, שהיא חלק מרשת חנויות וינטג' שקיימת בכל אירופה ואפילו בתוך וינה יש כמה סניפים. בחנות הזאת המחירים היו קצת יותר זולים מאשר בחנויות הקודמות.

לאחר מכן הלכנו לעיר העתיקה לאטרקציה שאהבתי מאוד מאוד ונקראת – Time travel vienna. אם אתם חובבים היסטוריה כמוני ויש לכם אנגלים טובה – אל תפספסו את החוויה הזאת. זה מסע מולטימדי שבמסגרתו אתם עוברים עם קבוצה קטנה ומדריך בין כמה חדרים ולומדים על ההיסטוריה של וינה, החל מהתקופה העות'מנית, דרך ימי המגפה השחורה, השלטון הנאצי ועד היום. בכל חדר יש בובות שעווה מדברות, סרטים בטכנולוגיית 3D וגם VR (virtual reality) ועוד כל מני גאדג'טים שעוזרים לכם להתחבר לסיפור. אני פריקית של היסטוריה והמסע הזה ממש עזר לי להבין טוב יותר איפה אני "דורכת" בביקור הקצר הזה.

ממש מעבר לרחוב יש "מסע" נוסף של אותה חברה, קצת יותר קצר אבל גם כן דומה ומאוד חווייתי, שמספר ספציפית את סיפור חייה המרגש והפמיניסטי של אליזבת (סיסי), קייסרית אוסטרית ששלטה בוינה החל מ1854 בעקבות נישואיה לנסיך פרנץ יוזף – ועד שנרצחה בידי אנרכיסט איטלקי באחד מטיוליה. גם אם לא תעשו את המסעות האלה, אני בהחלט ממליצה לקרוא על הנושאים האלו קצת באינטרנט.

בערב עוד נסענו לביקור קצר בפראטר-פארק, שזה בעצם פארק שעשועים עם גלגל ענק, רכבות שדים, מכוניות מתנגשות וכו' – שנמצא בתוך העיר. הוא לא סתם נקרא פארק, גם שם יד לא מעט טבע וצמחיה ובערב כשהמתקנים זוהרים באורות צבעוניים ההליכה שם פשוט כיפית ונעימה.

יום רביעי בוינה:

מהרגע שהזמנו כרטיסים היה לי ברור שאני רוצה לחוות גם את הטבע של וינה. לצערי מצאתי מעט מאוד מידע אמין על הגעה וטיול ביער וינה, ולא ברור לי למה כי זה ממש קל ומומלץ! בעיקר בימי ראשון, בהם הרבה מאוד חנויות בוינה סגורות וקצת פחות נחמד להסתובב ברחובות.

אז איך מגיעים ליער?

לוקחים יו לתחנת Ottakring ומשם קו 46b ויורדים בתחנת feuerwache (אפשר פשוט לשים את היעד בגוגל מפס, הוא עובד נפלא בוינה). משמאל תראו תחנת כבאות וכניסה לפארק ואם תמשיכו ברגל ישר תכנסו ליער וינה.

אני ממליצה לעשות קודם כל מסלול ביער לכיוון מגדל תצפית מהמם. בגדול פשוט עולים ישר על השביל עד שמגיעים למגדל אבל גם כאן אפשר להעזר בגוגל מפס ופשוט לכוון אותו לנקודה שנקראת pelzer rennweg. אל תתעצלו למרות שיש הרבה מדרגות! תעלו עד הסוף ותוכלו להביט על הנוף הקסום מלמעלה דרך טלסקופ שמוצב שם.

אחר כך אפשר להמשיך לטייל בשבילי היער, או לחזור לתחנת האוטובוס שממנו הגענו ולפנות אל פארק מדהים שנמצא ממש מאחורי תחנת הכבאות. אי אפשר לפספס ויש בכניסה גם שירותים בחינם. בתוך הפארק אפשר פשוט לטייל ויש נקודת תצפית יפיפיה שנראת rosental blick.

החזרה לאזור המרכזי של וינה מתבצעת בדיוק באותה דרך רק מתחנת האוטובוס ממול. לוקחים את קו 46a חזרה לתחנת Ottakring ומשם יו לאזור המרכזי של וינה.

חזרנו כמובן למלון למקלחת, התרעננות וסידור של המזוודות לקראת הטיסה למחרת בבוקר וביקשנו מבעל המלון החביב שיזמין לנו מונית לשדה לשלוש לפנות בוקר…

וזהו, ביי ביי וינה האהובה!

 מה לארוז לארבעה ימים בוינה? אריזה מינימליסטית בטרולי

לטיסה לבשתי טרנינג, גופיה וסוודר פתוח. 

בתיק הקטן:

– מעיל מתקפל

– ספר

– יומן ועט

– בקבוק וכוס רב פעמיים

– דרכון

– ארנק

– כובע מחמם

– צעיף

– חטיף בריאות

מה שמתי במזוודה?

– מעיל עבה

– מכנס בצבע בז׳

– מכנס פסים 

– טייץ עבה

– מגפיים 

– שתי חולצות גולף

– חולצה לישון איתה

– סוודר גדול

– תיק כלי רחצה: מברשת, משחה, קרם פנים, קרם הגנה, אייליינר, מסרק,שמפו ומרכך קטנים

– 5 תחתונים

– שתי גופיות (במקום חזיות)

הבגדים שהבאתי איתי הספיקו בדיוק לארבעה ימים (תכלס נחתנו בחמישי וחזרנו בשני על הבוקר אז כביכול זה בגדים אפילו לחמישה ימים). ארזתי הכל בטרולי שהעלתי איתי למטוס. לדעתי זו הדרך הכי נוחה, קלה ויעילה לטוס ואני ממש ממליצה לצמצם בדברים שאתם/ן אורזים/ות ולהתרכז בחוויה. תזכרו שאתם/ן לא טסות לתצוגת אופנה אלא פשוט כדי להנות! פעם גם אני הייתי אורזת יותר ״למקרה ש…״ ו״כדי שיהיו לי אופציות לבחור מביניהן״, אבל בואו, טסתי כאן לוינה, לא לאמזונס. אם משהו היה לי חסר (ולא חסר לי דבר כמובן) – במקרה הכי גרוע הייתי קונה חדש. 

טיפ של קיימות: המים בברזים בוינה ראויים לשתיה וההחלטה להביא איתי בקבוק רב פעמי ופשוט למלא אותו כל יום הייתה נפלאה!

איזה עוד אטרקציות יש בוינה?

וינה פשוט יפיפיה והייתי שמחה לבלות בה עוד זמן רב.

שמעתי לא מעט המלצות על ספא מרחצאות חמים, מוזיאון ההיסטוריה של הטבע, והבית של פרויד אבל לא הספקנו לבקר בהם בעצמנו.

זאת אגב גם כן בחירה מודעת – אני תמיד אבחר בטיול איטי, עם הרבה תשומת לב והשתקעות בכל רגע רגע על פני טיול שמנסה "לדחוף" כמה שיותר אטרקציות. תנסו את זה :)

אם נשארו לכם/ן שאלות ובא לכם/ן להתעייץ איתי מוזמנות/ים לכתוב לי באינסטגרם או בעמוד בואו נדבר באתר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.