15 טיפים לכותבים מתחילים (איך להתחיל לכתוב ברשתות החברתיות?)

אני אוהבת להגיד שהתחלתי לכתוב מאז שאני זוכרת את עצמי, אבל האמת היא שעברתי דרך ארוכה עד שהייתי באמת מרוצה מהכתיבה שלי. לא פעם חיפשתי בעצמי ספרים ואתרים שיסבירו לי "איך לכתוב טוב?" או "איך לכתוב ספר?", קראתי וקראתי, וכנראה שמשכתי אליי את המילים והאותיות, כי היום אני חיה חיים מלאים בכתיבה ויצירה, ממש בכל יום.

לכתיבה נחוץ כישרון, אין ספק, וגם קצת מזל, אבל יותר מהכל – דרושה מיומנות. החלק המשמח? את המיומנות הזאת ניתן ללמוד ולתרגל וגם להשתפר בה. במאמר הקצר הזה אציע 15 טיפים וכלים שמהווים בעייני את הבסיס למיומנות הכתיבה.

1. שעות אימון

הטיפ הראשון והחשוב מכולם הוא שעות אימון. שעות אימון בכתיבה הן הכל. 

בכיתה ד' המחנכת שלי החליטה לקבוע לנו במערכת "שעת יומן". לכל אחד ואחת מאיתנו הייתה מחברת אישית ובמשך 45 דקות נאלצנו לשבת ולכתוב (או לצייר בשקט). מיותר לציין שרוב התלמידים שנאו את השיעור הזה, אבל אני הייתי מצפה לו בכליון עיניים. ובאמת, אני חבה לאותה מורה כל כך הרבה. בזכותה התחלתי לכתוב יומן בכיתה ד' ולא הפסקתי עד היום. לא כתבתי כל יום, אבל התרגלתי לכתוב ללא שיפוטיות, כמו שרק ילדים יודעים. ללא ממש היה לי אכפת אם מה שכתבתי הוא יפה – העיקר היה לכתוב. במשך 45 דקות. 

ככל שתכתבו יותר – כך שתשפרו בזה. אז תתייחסו לכל דבר שאתן כותבות כאל שעת אימון בכתיבה. החל ממחשבות לעצמכן בפנקס, דרך מיילים בעבודה ועד פוסטים בפייסבוק. זה לא משנה מי וכמה קוראים. מה שחשוב זה שאתן מתרגלות כתיבה. שאתן מוכנות לראות את המילים שלכן שחור על גבי לבן מבלי לכווצ'ץ' את הדף ולזרוק אותו הישר לפח. 

2. שעות קריאה

אם תקפידו לקרוא טקסטים מגוונים – תגלו שאתן מרגישות יותר ויותר בנוח להתבטא במשלבי לשון שונים, ותמצאו מילים מדויקות יותר לתיאור סיטואציות שונות בטקסטים שלכן. הקריאה מסייעת לנו להרחיב את אוצר המילים שלנו ולהרגיש בנוח "לשחק" במילים ובאותיות. זה לא משנה אם אתן כותבות בעברית וזו שפת האם שלכן. לא משנה שכביכול אתן מכירות אותה לאורכה ולרוחבה. כשמדובר בשפה – תמיד יש עומקים חדשים לצלול לתוכם.

וספציפית – תחפשו כותבים וכותבות שאתן מתחברות לסגנון שלהם ותעקבו אחריהם. אם בא לכן לכתוב משפטים מגניבים לאינסטגרם – תעקבו אחרי אנשים שעושים את זה טוב. אם אתן רוצות לכתוב פוסטים בפייסבוק – תעקבו אחרי כותבי תוכן שמפרסמים טקסטים באופן קבוע. אם אתן רוצות לכתוב ספר עלילתי – תקראו ספרים עלילתיים ותנסו לנתח – מה בדיוק תפס אתכן בטקסט הזה?

3. אל תלחצו מכותבים אחרים

יש ברשתות החברתיות עשרות אם לא מאות אלפי כותבים מוכשרים. אז מה? אם אתן רוצות לכתוב – אתן יכולות להצליח. מה שיפה ברשת הוא שהיא משאב בלתי מוגבל לחלוטין. יש מספיק קוראים בישראל גם עבורכן.

השוואה היא עקב אכילס שלי, וגם אני מזילה לעיתים ריר למול אלפי עוקבים בעמודים של כותבים פחות מוכשרים ממני. מותר לקנא, זה אנושי. כשזה קורה אני משתדלת לנשום עמוק ולזכור שכל כותב מפורסם התחיל את המסע שלו במילה אחת. וגם – אין שום סיבה להשוות את ההתחלה שלכן לאמצע של מישהו אחר. לכל אחת ואחד מאיתנו מסע משלו.

4. הקול שלכן חשוב (אז תמצאו את הקול האישי שלכן)

אנשים יכולים לכתוב יותר טוב מכן – אבל אף אחד לא יכול לכתוב כמוכן. לאף אחד אין את הסיפורים שלכן, את הזכרונות שלכן, את זווית הראייה הייחודית שלכן. אז בהמשך לנקודה הקודמת על השוואה לכותבים אחרים, תזכרו שהקול היחודי שלכן חשוב פשוט מעצם זה שהוא קיים. הוא ראוי להשמע. אם תנסו לחקות כותבים אחרים העולם יפסיד את נקודת המבט הייחודית והמעניינת שלכן. 

התבוננו פנימה. חשוב לקרוא וללמוד מאנשים אחרים (ואני מעריכה מאוד את זה שאתן כאן!) – אבל חשוב גם ללמוד מעצמכן. למרות שמרגילים אותנו בבית הספר לחשוב שכל הידע הוא חיצוני לנו ונמצא אצל המורים – האמת היא שיש המון מה ללמוד גם מעצמי.

5. תקשיבו לאנשים מדברים

נסו להקשיב לאופן שבו אנשים סביבכן מדברים. נסיעה באוטובוס היא זמן מושלם לתמלל שיחות. אפשר ממש לשבת בשקט ולכתוב משפטים של אנשים אקראיים, רק כדי להבין כמה "שבורה" השפה שלנו. 

לפעמים נדמה שכדי לכתוב טוב ומרגש צריך לכתוב במילים גבוהות ויפות ומיוחדות, אבל האמת היא שלרוב אנשים מחפשים את עצמם בטקסטים, וכדי שהם ימצאו את עצמם שם – כדאי לנו להכיר גם את "שפת הרחוב" הכי פשוטה שיש.

דוגמא – הנה לכן תמלול שיחה של בן הזוג שלי וחבר טוב שלו:

"מה זה גועללל"

"מה זה?"

"שוקולד"

"נו לא טוב?"

"לא אוי זה בזה"

"אה נו אז מה?"

"לא משנה אני אשתה את זה בכל זאת"

באופן אישי אני לא אוהבת שימוש במילים גבוהות ללא הצדקה. אלא אם זה הסגנון הספרותי שלכן – תכתבו בגובה העיניים, משפטים ברורים עם מילים "רגילות" שאפשר להתחבר אליהן.

6. תאספו 2-4 חברות שיקראו את הטקסטים שלכן לפני פרסום

כשאתן בוחרות את החברות/ים האלה, תזכרו שאתן לא מחפשות חנופה. אתן רוצות חבורה של א.נשים כנים שיעזרו לכן להשתפר, ושאתן תרגישו בנוח לשמוע את דעתם. א.נשים שאוהבים אתכן ורוצים שתצליחו.

לי יש 3-4 חברות שמקבלות ממני טקסטים בווצאפ באופן קבוע לפני פרסום, והשיחות איתן תמיד מחדדות את המסר שאני רוצה להעביר והופכות את מה שאני כותבת לברור וחזק יותר. אגב, לא תמיד אני מקבלת את דעתן – אבל היא תמיד מסייעת לי.

7. בעת כתיבה ברשתות החברתיות – כדאי להתמקד במסר אחד

כשאתן ניגשות לכתוב טקסט חדש – תדעו בדיוק מה המסר שאתן רוצות להעביר בו. בעיקר ברשתות חברתיות, אבל גם בטורים אישיים לעיתונות – חשוב להיות ממוקדות ולדעת בדיוק עם איזה תחושה ותובנה אתן רוצות שהקורא יצא.

בואו נודה באמת, כולנו מדלגות מדי פעם על שורה או שתיים כשאנחנו קוראות טקסט ארוך. אז תוודאו שגם המדלגים יבינו מה השורה התחתונה שרציתן להעביר. 

8. השילוש הקדוש – חשוב, מעניין או חדש

כשאתן בוחרות נושא עליו אתן רוצות לכתוב תשאלו את עצמכן אם הוא עונה על אחת או יותר מהקטגוריות האלה: האם הנושא הזה חשוב? האם הוא מעניין? האם הוא מחדש משהו? אם התשובה לכולן היא לא – פשוט אל. תמצוא נושא אחר. 

9. חפשו "רגע חזק"

נסו לפתוח את הקטע שאתן כותבות ברגע מיוחד. ב"רגע חזק". רגע שיכניס את הקורא מיד לאווירה. שיתפוס אותו ויוביל אותו בטבעיות להמשיך לקרוא. אל תשמרו את הטוב לסוף. תפתחו בדבר הכי מעולה שיש לכן. 

זה לא חייב להיות רגע עצוב או שמח. זה פשוט צריך להיות רגע שמעורר איזשהו רגש. סיטואציה שכל המטרה שלה היא "לשבות" את הקורא ולהוליך אותו בעדינות אל תוך העולם שיצרתן. 

10. המנעו מקיטץ'

פעם שמעתי הגדרה מושלמת לקיטץ': שקיעה בים זה נפלא. שקיעה בים עם ציפורים מצייצות, להקת כינורות וזוג אוהבים לבושים לבן – זה קיטץ'. 

המציאות יפיפיה כמו שהיא. שימו לב לא להוסיף לה יותר מדי דברים מיותרים. ברגע שהסיפור שלכן מתרחק מחוויה אנושית אוטנטית – יותר קשה לקורא להתחבר אליו. 

11. חפשו השראה בכל מקום (עיניים של אמן)

אלתרמן אמר: "גם למראה נושן יש רגע של הולדת". המשפט הזה חרוט לי על הלב. אני משתדלת להתעורר כל בוקר עם עיניים חדשות שמוכנות למצוא גם בשגרה ובנוף המוכר את החדש והמיוחד. את ההשראה. 

אל תגידו – על מה כבר יש לי לכתוב? תפקחו עיניים, שימו לב לרגעים ולמחוות קטנות לאורך היום שמעוררות בכן רגש כלשהו. ועל זה תכתבו. אלו הרגעים הכי יפים, הכי מעוררי הזדהות, הכי חמים ועצובים ויפים וכואבים – ממש כמו החיים עצמם.

12. תבנו את זה – מהאישי לקולקטיבי, מההתחלה אל הסוף, מהמופשט לריאליסטי וכו'..

יש הרבה סוגים של מבנים לטקסטים וזה גם תלוי במטרה שלהם, רק שימו לב שיש איזשהו מבנה ולא רק בליל מחשבות. אפשר להשתמש במבנה של – התחלה, אמצע וסוף, או סדר כרונולוגי, או כמו ברוב הקטעים שלי – התחלה בחוויה אישית שמתפתחת למסר קולקטיבי. העיקר שתהיה איזשהי מסגרת. 1

13. שימו לב למילים שחוזרות על עצמן פעמיים

טוב אין טיפ יותר פרקטי ומשנה חיים מזה. פשוט תגוונו במילים. כשאתן קוראות את הטקסט שכתבתן בפעם השנייה, שלישית או רביעית – חפשו באופן אקטיבי מילים שחוזרות על עצמן ונסו להחליף אותן במילים נרדפות או לנסח מחדש. 

דוגמא: הלכתי לאכול אבל האוכל היה מלוח מדי אז הלכתי לאכול אוכל אחר

תיקון: הייתי רעבה, טעמתי את האוכל אבל הוא היה מלוח מדי אז בחרתי במשהו אחר

14. תתמידו ותקדישו לזה זמן

אחד המחסומים הגדולים ביותר לכתיבה הוא ההמתנה להשראה או למוזה שתרד עלינו לטובה. בעוד מוזה היא אחלה של דבר – לא הייתי רוצה לתלות את הכתיבה שלי בחסדיה. הכותבים הכי גדולים לא מחכים להארה שתיפול עליהם מהשמיים בוקר בהיר אחד כמו תפוח. הם יושבים על הטוסיק שלהם כל יום ופשוט כותבים. גם אם זה יוצא גרוע. העיקר לכתוב. 

פתחנו עם הטיפ הכי חשוב והוא אימון, אז בדומה לו – גם ההתמדה היא מפתח כשרוצים לרכוש מיומנות או להשתפר בה.

15. פשוט תתחילו!

ההתחלה היא כבר צעד ענק לפני כל מי שעדיין מדשדש במחשבות על להתחיל. תעזו לטעות ולגלות את הסגנון המיוחד שלכן. תתייעצו, תקראו, תלמדו, תשתפרו תוך כדי תנועה. רק תתחילו. אין זמן נכון יותר מעכשיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.