5 סיבות להפסיק לקנות אופנה מהירה ולעבור ליד שניה ואופנה איטית

תמיד הייתי אדם עם מודעות אקולוגית ואהבה לתחום הקיימות, אבל בכנות – אם הייתם/ן שואלות/ים אותי לפני כמה שנים מה זה "אופנה מהירה ואופנה איטית"? הייתי צוחקת לכן/ם בפרצוף, ורק כשהייתי קולטת שאתן/ם ממש רציניות/ים ושיש דבר כזה ולא המצאתן/ם אותו הייתי מודה שאין לי שום מושג. 

מפה לשם התמזל מזלי להרצות על אופנה בת קיימא ואופנה הוגנת בפני גברים ונשים מכל הגילאים, לכתוב על הבחירה האישית שלי לעבור לקנות רק בחנויות יד שנייה במגזין את ובסלונה, ולשכנע רבים/ות מהעוקבים/ות שלי ברשתות החברתיות לצאת בעצמם/ן למסע היכרות עם קיימות באופנה, אופנה הוגנת וביגוד בר קיימא.

פעם כששמעתי את הביטוי "פשע אופנה" הייתי חושבת על שילובי צבעים מוגזמים או על הסטייל של אחותי כפרה עליה, אבל היום אני חושבת על פשעים חמורים בהרבה – אלו שמתרחשים בכל יום בתעשיית האופנה המהירה (fast fashion) – אשר נחשבת לאחת התעשיות המזהמות ביותר בעולם. בדיוק בגלל זה אספתי עבורכן חמש סיבות להפסיק לקנות אופנה מהירה ולעבור לאופנה איטית וליד שניה.

לפני הכל – מה זה אופנה מהירה?

נכון שהמבורגר ופיצה נחשבים ל"fast food"? אז מותגים שיוצרים בגדים שאינם איכותיים ונהרסים בקלות ושמטרתם אך ורק להימכר ולאו דווקא להיטיב עם הקונה – יהיו המקבילה של עולם האופנה.

מותגי אופנה רבים עובדים לפי מודל עסקי שאומר שהם צריכים לספק לצרכן כמה שיותר בגדים, במחיר הנמוך ביותר, ללא חשיבה ארוכת טווח, ומתוך הנחה שבתוך זמן קצר הם יושלכו לאשפה ויוחלפו בבגדים חדשים. בהתאמה – אם בעבר רשת אופנה הייתה מוציאה קולקציה אחת בשנה, היום יש 20 קולקציות בשנה ויותר. הבגדים אמנם זולים יותר, שזה נחמד, אבל האיכות שלהם גרועה בהרבה. 

מותגים שנחשבים לאופנה מהירה כוללים את: זארה, מנגו, shein, עדיקה, Asos, poul & bear ועוד…

ומה זה אופנה איטית?

אופנה איטית היא שם כולל למעצבות ומעצבים, חנויות ורשתות שמעניקות חשיבות להפחתת טביעת הרגל האקולוגית ולנזק הסביבתי והחברתי שהן גורמות. בקטגוריה זו נכללות למשל חנויות יד שניה – בהן מוצעים למכירה בגדים שכבר נלבשו על ידי אנשים אחרים, ובשל חוסר התאמת מידה, שינוי סגנון לבוש ומגוון סיבות אחרות החליטו להעביר אותם הלאה. 

גם עסקים של מעצבות ומעצבים מקומיים אשר בוחרים בחומרי גלם איכותיים וטבעיים יחשבו לאופנה איטית. זאת משום שהמוצר לא עובר שינוי במטוס, אשר נחשב לכלי מזהם במיוחד, ומשום שביגוד איכותי יוכל לשמש את הצרכנים לטווח ארוך יותר. מותגים ברי קיימא מאופיינים לרוב גם בעיצובים אל-זמניים, בשימוש בחומרים טבעוניים בלבד ובכמות נמוכה של קולקציות בשנה. 

לבסוף – כדאי גם להכיר את המונח "מלתחת קפסולה" שמתייחס לבחירה האישית שלנו ליצור מלתחה המורכבת מבגדים שמתאימים זה לזה. כמות מוגבלת יחסית של חולצות, מכנסיים, חצאיות ומעילים – שביחד יכולים ליצור מגוון רחב של לוקים.

ועכשיו תכלס – 5 סיבות לעבור לאופנה איטית ויד שנייה:

1. זיהום – 

תעשיית האפנה היא אחת התעשיות הכי מזהמות בעולם. ועל זה אין מחלוקת. התעשייה צורכת כ-20 אחוזים מכמות המים העולמית ומהווה את אחד הגורמים העיקריים לזיהום מים מתוקים. כמו כן, היא אחראית לכ-8 אחוזים מסך פליטת גזי החממה. 

בדיוק כמו שלקחנו על עצמנו להפסיק להשתמש בכוסות לד פעמיות ולעבור לבקבוקים רב פעמיים, בדיוק כמו שנפרדנו מהקשים ומשקיות הפלסטיק – ככה אנחנו יכולות לבחור להפסיק לתמוך בתאגידי ענק שאיכות הסביבה מעניינת להם את הטוסיק 🙂

2. זכויות אדם –

נכון יש את הפתק הקטן הזה שבו כתוב made in X על כל פריט אופנתי? אז הרוב המוחלט של הבגדים שאנחנו קונות מיוצרים במדינות עולם שלישי במזרח. 

שכר העובדים במפעלים שנמצאים בהודו,סין, קמבודיה, גואטמלה ועוד – מתסכם לעיתים ב- 15 שקלים ליום. חלק מהעובדים הם ילדים, קטינים, שעובדים בתת תנאים, חשופים לחומרים רעילים, במבנים מתפרקים, במשך שעות ארוכות, בלי הפסקות או חופשות ובלי זכויות בסיסיות.

3. מיתוס התרומה –

התרגלנו לחשוב שאין בעיה מוסרית בקניה של כמויות אדירות של בגדים, אפילו להפך – אם אנחנו תורמות אותם אז עשינו מעשה טוב, לא? אז האמת שלא ממש…

הרוב המוחלט של הבגדים שאנחנו תורמות לא מגיעים בסופו של דבר לאנשים שבאמת צריכים אותם. רוב הבגדים שנזרקים בעולם המערבי מוצאים את דרכם בספינות ליבשת אפריקה. כך קורה שכשאתם מטיילים בין שבטים שכוחי אל ביבשת השחורה יוצא לכם לראות לפעמים ילד קטן בחולצה יקרה של אדידס.

יש בזה שלוש בעיות עיקריות. ראשית, זה משמר את ההנחה שהמערב הוא הדוד העשיר ואפריקה צריכה להגיד תודה על כל הטוב שהוא מרעיף עליה. או במילים אחרות, מתפתחת תלות ויחסי אדונים-משרתים לא בריאים בין היבשות.

בהתאמה – ערימות הבגדים שמגיעות מהמערב פוגעות אנושות בשוק הטקסטיל המקומי ומחסלות במהירות כל יוזמה פרטית של אנשים אפריקה לפתוח מפעלי יצור משלהם.

ושלישית – לפעמים זבל של מישהו אחד הוא זבל גם בשביל מישהו אחר. הרבה מהבגדים מגיעים במצב גרוע ופשוט הופכים לעוד זבל, רק במקום שהוא יזרק ברחובות אמריקה, הוא נזרק ברחובות קניה.

4. מה אני צריכה את זה?

סיבה נוספת להפסיק לקנות אופנה מהירה היא חוק ה20/80: רוב הנשים לובשות 20 אחוז מהבגדים שלהן – 80 אחוז מהזמן. אז למרות שהטרנדים החדשים נראים מקסימים בחנות, לכולנו יש את הג׳ינס והטישרט שאנחנו תמיד חוזרות אליהם. והחולצה ההזויה שקנינו כי ראינו משהו דומה על אריאנה גרנדה? טוב, היא שוכבת לה עמוק בארון ולא מטרידה אף אחד…

הבחירה לעבור לאופנה איטית היא גם בחירה להחזיר את השליטה לחיים שלנו במקום להכנע לטרנדים חולפים או להחלטות של מעצבי אופנה ענקיים שמשהו אחד יפה ומשהו אחר מכוער. שכך אנחנו אמורות להתלבש וכך לא. זו בחירה לחקור את עצמנו, לגלות את הסטייל האישי שלנו וליצור מלתחה שאנחנו נאהב ונהנה ממנה ולא מישהו אחר.

האם הטעם האופנתי שלנו משתנה 20 פעמים בשנה? עם כל קולקציה שיוצאת? התשובה שלי היא ממש לא. עברתי תהליך של דיוק והיכרות עם עצמי, עם הגוף שלי, עם הסגנון שלי, וזה מאפשר לי לקנות פחות בגדים – וללבוש אחוז גבוה יותר מתוכם.

ההמלצה שלי היא להקדיש לזה כמה ימים של חקירה ומחשבה: לשבת איזה שעה באינסטוש ולשמור פוסטים עם סטייל שאנחנו אוהבות וגם שבאמת היינו הולכות איתו. אחר כך לעבור על כל הארון שלנו ולשאול – האם זה דומה לסטייל שאני אוהבת? למיין את הארון מתוך מחשבה גם על הסגנון האישי שלנו אבל גם על מה ילך עם מה? זה יכול להיות תהליך כיפי ונעים שיעשה טוב גם לנו וגם לכדור הארץ.

5. מחיר והיצע –

והסיבה האחרונה לעבור לאופנה איטית (sustainable fashion) היא שבאמת יש היצע ענק של בגדים, תיקים ונעליים בקטגוריה הזאת! כשאני רק התחלתי את המעבר ממש פחדתי שלא אמצא בגדים בסגנון שלי ביד שניה. חשבתי שזה רק וינטג׳ או בגדים יותר ״זרוקים״, כשאני מעדיפה מכופתרות ומעילים מחוייטים. התבדתי לחלוטין.

גיליתי בחנויות יד שניה כמות אדירה של בגדים חדשים עם טיקט מכל החנויות שהכי אהבתי פעם – כן, גם מזארה ומנגו ומה שלא תרצו! מצאתי בגדים של מותגי על במחירים מצחיקים והארון שלי רק הפך ליותר מתוקתק ומדויק. 

מזמינה גם אתכן להצטרף אל העולם הנפלא הזה. ואם יש לכן עוד שאלות אז תרגישו חופשי לשאול אותי בפרטי באינסטוש, בפייסוש או ביוטיוב. יותר קל להתחיל את הצעד הראשון עם חברה שכבר עברה אותו 🙂