אם עוד לא הכרנו, אציג את עצמי -

שמי רותם קליגר חליוא ואני מרצה, חוקרת וכותבת על מצוקות העידן המודרני כמו בדידות, לחץ, חוסר יציבות וחרדה. למחקר האקדמי שלי יצאתי מתוך מצוקה אישית. הרגשתי שמשהו בחיים המודרניים שלי פשוט לא עובד אז הלכתי לדבר עם נשים וגברים ש"שברו את הלופ" ויצרו לעצמם חיים אחרים בגואטמלה. 

ההרצאות שלי:

הרצאת חיים מקיימים

הרצאת "חיים מקיימים"

  • מדוע המהפכה החקלאית גרמה לנו להרגיש עליונים על צמחים ובעלי חיים?
  • למה חברות פרה מודרניות "מחוברות" יותר לטבע?
  • האם עלינו להצדיק את קיומנו על ידי תרומה למשק?
  • מה הקשר בין אתגרי החיים המודרניים לבין משבר האקלים?

 

התרגלנו לחשוב על משבר האקלים כנפרד ממשברים אנושיים אחרים שמולם אנו עומדים, אבל האמת היא שהם כולם שלובים זה בזה. הזיהום במערכת האקולוגית קשור באופן הדוק לעלייה בסובלים מחרדה ומתחושת בדידות במערב.

קיימות אמיתית דורשת הרבה יותר משימוש בבקבוק רב פעמי. היא דורשת שינוי תודעתי קולקטיבי.

אחרי 200 שנים בהן האנושות הפרידה את עצמה באופן מוחלט מכל מה שאיננו אנושי בטבע, גישת חיים מקיימים מבקשת לחזור ולתפוס את עצמנו כחלק ממנו.

האם אפשר לברוח מהמודרניות?

  • למה ארה”ב, יפן ומדינות נוספות הגדירו את הבדידות כמגפה?
  • יכול להיות שהתמכרויות לקנאביס, אלכוהול ומסכים הן בעיה תרבותית ולא רק אישית?
  • מה אם בוקר אחד ניקח כמה מזוודות ונעבור לגואטמלה? או אולי לפנמה או תאילנד. האם שם נהיה בריאים יותר?
  • האם אפשר לברוח ממצוקות החיים המודרניות? מהלחץ, החרדה, רגשות האשמה, חוסר היציבות, חוסר השייכות והתחושה שלא משנה כמה קשה אנחנו עובדים זה אף פעם לא יהיה מספיק?

 

ההרצאה מבוססת על מחקר אנתרופולוגי שערכתי בגואטמלה עם אנשים שעשו רילוקיישן, היגרו מישראל, ארה"ב ואירופה, עזבו חיים נוחים, רכב צמוד ומשכורת קבועה ויצרו לעצמם חיים חדשים בכפר צונונה על גדות אגם אטיטלן.

אני מבטיחה לכם דבר אחר: מההרצאה הזאת תצאו עם יותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה.

עבדו איתי וישמחו להמליץ:

רואים אותי בעין טובה:

יצירת קשר

רוצה לקבל ממני מכתבים?

הניוזלטר שלי מרכז תובנות, המלצות ומחשבות מקיימות
זאת הדרך שלי לשמור על קשר אישי יותר ולהנגיש ידע יותר מעמיק ומורכב.

לחיים מקיימים, רותם.