אם עוד לא הכרנו, אציג את עצמי -
שמי רותם קליגר חליוא ואני מרצה, חוקרת וכותבת על מצוקות העידן המודרני כמו בדידות, לחץ, חוסר יציבות וחרדה. למחקר האקדמי שלי יצאתי מתוך מצוקה אישית. הרגשתי שמשהו בחיים המודרניים שלי פשוט לא עובד אז הלכתי לדבר עם נשים וגברים ש"שברו את הלופ" ויצרו לעצמם חיים אחרים בגואטמלה.
ההרצאות שלי:
האם אפשר לברוח מהמודרניות?
כולנו מרגישים בדידות, למרות הרשתות החברתיות.
חוסר יציבות, למרות שבבית יש מזגן ומלא אוכל.
חוסר משמעות בחיים, למרות שפע של תוכן על מוטיבציה, פסיכולוגיה חיובית והתפתחות אישית. למה?
בהרצאה נכיר את התהליכים ההיסטוריים והתרבותיים שעיצבו את החברה המודרנית. נבין למה הערך העצמי שלנו הפך תלוי בהצלחה בקריירה ונשאל האם אפשר להתמודד עם זה בלי לעזוב הכל ולברוח לגואטמלה (ניסיתי, זה לא עובד).
ההרצאה מבוססת על מחקר אנתרופולוגי שערכתי בגואטמלה עם אנשים שעשו רילוקיישן, ויצרו לעצמם חיים חדשים בכפר צונונה על גדות אגם אטיטלן.
אני מבטיחה לכם דבר אחר: מההרצאה הזאת תצאו עם יותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה.
לחיות חיים מקיימים
התרגלנו לחשוב על משבר האקלים כנפרד ממשברים אנושיים אחרים שמולם אנו עומדים, אבל האמת היא שהם כולם שלובים זה בזה. הזיהום במערכת האקולוגית קשור באופן הדוק לעלייה בסובלים מחרדה ומתחושת בדידות וחוסר יציבות במערב.
קיימות אמיתית דורשת הרבה יותר משימוש בבקבוק רב פעמי. היא דורשת שינוי תודעתי קולקטיבי.
אחרי 200 שנים בהן האנושות הפרידה את עצמה באופן מוחלט מכל מה שאיננו אנושי בטבע, אולי הגיע הזמן לחזור ולראות את עצמנו כחלק ממנו?
בהרצאה נבין מדוע המהפכה החקלאית גרמה לנו להרגיש עליונים על צמחים ובעלי חיים? למה חברות פרה מודרניות "מחוברות" יותר לטבע? ונשאל מה הקשר בין מצוקות החיים המודרניים לבין משבר האקלים?