את הטקסט הזה כתבתי לניוזלטר בנושא הצבת מטרות ויעדים לשנה החדשה. הוא בעצם סוג של הקדמה, לדעתי מאוד מאוד הכרחית, עבור כל מי שאוהב ואוהבת לחלום ועבור כל מי שיש לה רגליים על הקרקע ומבינה שלהגשים זה לא תמיד קל.
אבל למה בעצם זה כל כך קשה?
אנתרופולוגים ואנתרופולוגיות נמנעים ככל הניתן משימוש במילה "בחירה". היא נחשבת למושג צר מדי שמכניס למשוואה רק את ההחלטה הרציונלית האישית של הפרט. בפועל, הרוב המוחלט של הבחירות בחיים שלנו הן לא כל כך סטריליות. תנו לי כמעט כל פעולה שאתן עושות במהלך היום ואוכל לנחש אילו השפעות כלכליות, פוליטיות וחברתיות מקופלות בתוכה.
צחצוח שיניים כל בוקר? זו לא רק בחירה שלכן אלא נורמה חברתית המבוססת על השיח המדעי-טיפולי במערב.
טקס ברית מילה כשתינוק נולד? כאן יש השפעה של המסורת הדתית הנהוגה בישראל.
החלטה שלא לבצע ברית מילה? כאן יכולות להיות השפעות של שיח הניו אייג', של אג'נדות בריאותיות שונות או של תנועות חיים אלטרנטיביים.
בחירת בגדים בבוקר? עצם זה שלא יצאתן מהבית עירומות כבר מעיד על השפעות תרבותיות ואפילו לא התחלתי לדבר על סקיני ג'ינס…
הבנתן את הקטע? כמעט כל מעשה קטנטן ויומיומי שלנו מכיל בתוכו שכבות של תהליכים היסטוריים, פוליטיים וחברתיים, של אופנות מתחלפות, נורמות וכללים שכתובים בגופנו. גם אם אף אחד לא יכעס עלינו ששברנו את הנורמה ולא צחצחנו שיניים הבוקר – אנחנו בעצמנו נרגיש שזה לא בסדר משום שזה כלל חברתי שטבוע לנו בתוך הגוף והתודעה.
עכשיו אל תיבהלו!
זה לא אומר שבכלל אין לנו שום השפעה ובחירה אישית בחיינו. זה רק מאפשר לנו לראות את הבחירות שלנו כחלק מקונטקסט קצת יותר רחב. באנתרופולוגיה קוראים לזה "סוכנות". זהו הכוח שלנו להשפיע על מה שקורה לנו בעולם, תוך הכרה בכך שקיימת הבניה סימבולית. הוא מתאר את הניצוץ שקיים בנו – עם ולמרות ההבניה הזאת ולא במנותק ממנה. זאת היכולת לפעול בעולם, להשיג מטרות, להתנגד, ליצור את חיי מתוך וגם אל מול השפעות חיצוניות שונות שפועלות עליי.
סוכנות בחברה המודרנית
אנחנו נוטות לחשוב שבחברה המודרנית לפרט יש הרבה יותר חופש והשפעה על החיים שלו מאשר בחברות פרה מודרניות אבל זה לאו דווקא נכון. בגלל שהחברה המודרנית היא מאוד קטגוריאלית, היא שמה כל דבר תחת "לייבל" מסודר ולכל דבר יש הגדרה – אז זה לא מאפשר מרחבים של עמימות. זה לא מאפשר א-בינריות, מוזרות, שונות. אפילו כשאנחנו מנסות "לצאת מאיזשהו ארון" ישר מכניסים אותנו לארון אחר (למשל – לסביות אבל ממש לא רק, יש מלא ארונות). דווקא בחברות פרה מודרניות מסוימות יש לפעמים יותר מקום לדברים שהם בין לבין, שהם מורכבים, שהם לא לגמרי ברורים…
בחברה המודרנית קפיטליסטית משכנעים אותנו שיש לנו חופש להיות כל מה שנרצה ושהכל תלוי בנו. אומרים לנו משפטים כמו "השמיים הם הגבול" ו"את יכולה להשיג כל מה שאת רוצה אם רק תזמני אותו" ו"גורלך בידייך, את רק צריכה לשנות את סדר העדיפויות, לראות פחות נטפליקס ולקרוא יותר ספרים וכו'"…
זה טוב ויפה אבל צריך לזכור שזו התבוננות מאוד צרה, כמעט לא אפשרית, שבה יש רק בחירה אישית רציונלית ללא שום השפעות חיצוניות. בעייני זה יוצר המון תסכול כי בפועל לא כל כך קל לשנות את המציאות ואת הנורמות לתוכן נולדנו. לא קל לבחור בדרך ייחודית ואישית בתוך עולם מערבי שמחלק כל צעד שלנו להצלחה או כישלון. האמת היא שזה מאוד קשה.
כשאני עושה תכנוני שנה ומציבה לעצמי מטרות וחלומות חדשים, מאוד חשוב לי לזכור – ואני מזמינה גם אתכם להחזיק בראש את הידיעה שיצירת שינויים והתקדמות בחיים זאת משימה לא פשוטה. לי עובד הדימוי של חרק כלוא ברשת של עכביש ואיכשהו לאט לאט משתחרר ולוקח עוד צעד ועוד צעד ועוד צעד.
וזה ממשיך ככה כל החיים. לא משנה אם אתן כבר עשירות או תפרניות, אם יש לכן זוגיות או לא, אם אתן עובדות במשרת החלומות או עדיין מחפשות. רשת ההקשרים וההשפעות החיצוניות תמיד עוטפת אתכן. לפעמים זה גם לחיוב. הרשת הזאת יכולה גם לתפוס אתכן כשאתן נופלות או לייצר עבורכן הזדמנויות מגניבות. זה היופי והכאב של להיות חלק מתרבות אנושיות.
עכשיו כשהדיון הפילוסופי מאחורינו – אפשר להתחיל לתכנן את השנה?
כן, אבל עוד רגע!
את השאלות שמצורפות בדף העבודה בניתי בין היתר בהשראת פרק מעולה בפודקסט "חושבים טוב" שבו יהודית כץ מארחת את דו"ר עוז גוטרמן. הוא מסביר שאולי הדבר הכי חשוב כדי להשיג את המטרות שלנו הוא מיקוד. על בסיס התיאוריה של בריאן טרייסי, הוא מחלק את הפעולות שלנו לפעולות A שמובילות למטרות A ולפעולות B שמובילות למטרות B.
מטרות A הן המטרות שאם בסוף השנה תגשימו אותן תרגישו שהצלחתן. אלו 3-5 המטרות הכי קריטיות שמגדירות עבורכן הצלחה בתחום מסוים. אחרי שהגדרתן אותן אתן יכולות לחשוב מהן 3-5 הפעולות או התהליכים הכי חשובים שיובילו לזה שתגשימו את מטרות A שלכן. לאחר מכן עוז מציע לפתוח יומן ולבחון כמה מהמשימות שכתובות בו הן משימות A שיובילו להגשמת מטרות A? תתפלאו (או שלא) אבל אצל רוב האנשים התשובה היא פחות מ-15%.
רובנו עסוקים רוב הזמן בפעולות B ולכן מגשימים בעיקר מטרות B. למה? כי רוב האנשים מניחים שהם יצליחו לעשות הכל; גם את מטרות A וגם את B ו-C ו-D. זה לא נכון! תחשבו על רשת הנורמות וההשפעות שפועלת עלינו. היא דורשת מאיתנו לעמוד בכל כך הרבה נורמות וכללים ואם אנחנו לא נבצע תיעדוף ברור של המטרות והפעולות שלנו יהיה לנו מאוד קשה להתקדם בתוכה.
כדי לסלול לעצמנו שביל נעים לצעוד בו בתוך החיים המבלבלים והלא פשוטים האלה – כדאי להתמקד. כדאי לבצע תכנון שנה ולחזור ולקרוא בו מדי פעם כשאנחנו מרגישות שנלכדנו חזק מדי ברשת.
מוכנים ומוכנות?
יאללה. דף העבודה מצורף בקישור הזה.
